פקודת העיתונות ותקנות ההגנה (שעת חירום), שאריות בספר החוקים מימי המנדט הבריטי, קבעו שאדם המבקש להוציא לאור עיתון, חייב לקבל רישיון מהממונה על המחוז במשרד הפנים, נוסף על הסמכות המוקנית לשר הפנים לסגור עיתון בנסיבות מסוימות.
באפריל 1980 פנתה ד"ר נג'וא מחול, מרצָה לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, לממונה על מחוז ירושלים במשרד הפנים וביקשה רישיון להוציא עיתון בשפה הערבית בשם "מג'לת אל תקדם", שיעסוק בניתוח מדעי של נושאי מדיניות, חברה, כלכלה וספרות. הממונה על המחוז במשרד הפנים דחה את בקשתה מטעמי ביטחון, ללא הנמקה. מחול ביקשה את עזרת האגודה, וזו החליטה, לראשונה מאז הקמתה, להגיש עתירה לבג"ץ. העתירה הוגשה ב-1981, דוד קרצמר ורות גביזון ייצגו את העותרת.
העתירה נדחתה. בג"ץ קיבל את עמדת המדינה, לאחר עיון בחומר החסוי של השב"כ. זו הייתה הפעם הראשונה בה נעשה שימוש בפרקטיקה המגונה הזו.
לימים הגישה האגודה שלוש עתירות לביטול פקודת העיתונות. בעקבות מאבק ארוך שנים בוטלה לבסוף פקודת העיתונות ב-2017.
עתירה ראשונה לבג"ץ
העתירה הראשונה שהגישה האגודה לבג"ץ, ב-1981, עסקה בדרישה לקבל רישיון כדי להוציא לאור עיתון, מכוח פקודת העיתונות – שאריות בספר החוקים מימי המנדט הבריטי. מי היה מאמין שייקח 37 שנים עד שנצליח לבטל את הפקודה...
צילום: SAAR YAACOV, לשכת העיתונות הממשלתית