משנת 2010 פעלה האגודה לזכויות האזרח, ביחד עם ארגונים אחרים בקואליציה למען הרפורמה בסיעוד, כדי להבטיח טיפול ואשפוז סיעודיים הולמים לכל זקן וזקנה בישראל, ללא תלות במצבם הכלכלי. בשנת 2016 יצאה האגודה לזכויות האזרח בקמפיין רחב היקף במטרה לעורר תמיכה ציבורית רחבה ברפורמה בטיפול ובאשפוז הסיעודי בישראל, ולעודד את הציבור להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות ועל מובילי דעה כדי להכניס את הרפורמה לתקציב. הפעילות כללה קידום מדיניות בכנסת, ארגון כנס בכנסת, פוסטים רבים בפייסבוק, איסוף עדויות, פרסום נייר עמדה בשיתוף עם החוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה, השקת מיניסייט המסביר את הנושא, ניוזלטרים, קמפיין שליחת מיילים למקבלי החלטות וייזום כתבות בכלי תקשורת מובילים.
במרץ 2018 אישרה הממשלה את תכנית הסיעוד הלאומית, שנתנה מענה לחלק מדרישותינו. בין היתר תוקן החוק והוגדל מספרן של שעות הסיעוד והורחבו שירותי הסיעוד בקהילה. אין ספק כי מדובר בהישג ממשי ושמאבקנו נשא פירות. אך לא מדובר ברפורמה המלאה שדרשנו, והמאבק עדיין לא תם.
בין השותפים למאבק: עמותת המשפט בשירות הזקנה, כן לזקן, האגודה לזכויות החולה, רופאים לזכויות אדם, שדולת הגמלאים חיפה, מינהל לשירותי קהילה בעיריית ירושלים, ברית ההתארגנויות לעזרה עצמית ירושלים, הקליניקה לזכויות זקנים וניצולי שואה באונ' בר אילן, CareGivers Israel – הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים, אנו
אמא יקרה לי
הם היו שם בשבילנו – אנחנו שם בשבילם. בשביל ההורים, בשביל בן הזוג או הסבתא. אנו רוצים להבטיח להם שיזדקנו בכבוד, וששנותיהם האחרונות יהיו מכובדות ומאושרות. כך אנו מקווים שינהגו גם בנו ביום מן הימים, כשנזדקק לעזרה.
© Shalom Rufeisen | Dreamstime.com
במאבק על הדמוקרטיה
כבר ב-2009 הרגשנו שמשהו לא טוב קורה לדמוקרטיה הישראלית. השנים הבאות, עם מערכות בחירות חוזרות ונשנות, יוזמות חקיקה שמנסות לצמצם את המרחב הדמוקרטי ודה-לגיטימציה גוברת לארגוני זכויות אדם, חייבו אותנו למאמץ מיוחד.
דוקורייטס
פרויקט דוקורייטס נוסד בשנת 2013 על ידי שתי פעילות חברתיות, מתוך רצון לתת מענה לצרכים של מפגינות ומפגינים בשטח ולהגן על חופש הביטוי והמחאה. בשנת 2015 הוא הפך מפרויקט שטח אקטיביסטי לחלק מפעילות האגודה.
שטח מחיה
זכויות האדם אינן נעצרות בשערי בית הסוהר, וחומות הכלא אינן מפרידות בין העצור או האסיר לבין כבוד האדם.
מבקשי מקלט או "מסתננים"?
יחד עם ארגונים עמיתים, ניהלנו מאבק עיקש נגד "חוק ההסתננות". שלוש פעמים עתרנו לבג"ץ, והעתירות עוררו דיון ציבורי נרחב וסוער על סוגיית מבקשי המקלט בישראל.
תראה לי תעודת זהות
א' בן ה-16 מעולם לא הסתבך עם החוק, אבל שלוש פעמים עצרו אותו שוטרים ממש מתחת לביתו ודרשו ממנו להסביר מה הוא עושה שם. הפשע הגדול שלו – הוא ממוצא אתיופי. התביעה שהגשנו בשמו מספרת את הסיפור של שיטור-היתר והפרופיילינג בישראל.
שתי מערכות חוק וסיפוח זוחל
כחלק מהמאבק לזכויות האדם בשטחים הכבושים, אנו מאירים את הפנים השונות שלובש ופושט הכיבוש המתמשך.
הזכות לשפה
המאבק על השפה הערבית – החל משילוט בערים מעורבות, דרך תרגום והנגשה של שירותים ועד לבחינות הבגרות בגאוגרפיה.
ויהי אור
פסק הדין של בג"ץ בעתירה שהגשנו, שניתן בינואר 2022, הוא שיאו של מאבק ארוך להבטחת הזכויות הבסיסיות למים ולחשמל לכל אדם בישראל.
בחזרה לשנות ה-80'
בסוף שנות ה-80' חשבנו שגמרנו עם הצנזורה על יצירות אמנות, אבל באמצע העשור השני של שנות האלפיים נדמה היה שחזרנו לשנות ה-80'.
