בתחילת שנות ה-90' נחשפו עורכי הדין נטע זיו ודודי פלאי, כל אחד לחוד, לנושא זכויותיהם של א.נשים עם מוגבלות קוגניטיבית ונפשית. באוגוסט 1991 הם הציעו להנהלת אגודה להקים פרויקט שיעסוק בזכויות של אנשים עם נכות התפתחותית. חברי ההנהלה היו מסויגים, כל אחד מסיבות אחרות, אך בסופו של דבר הוחלט: "במסגרת המדיניות החדשה להרחיב את פעילות האגודה לתחום הזכויות הסוציאליות והחברתיות מחליטים לפתח פעילות יזומה במגזר זכויות המפגר".
במהלך שנת העבודה שלו באגודה הגיש פלאי שתי עתירות הנוגעות לזכות לחינוך של ילדים בעלי מוגבלות. האחת, בשם ילד חרש מתל אביב, שנזקק לתרגום לשפת סימנים כדי ללמוד בכיתה רגילה. השנייה, בשם ילד עם שיתוק מוחין, שהוכנס למוסד המיועד לילדים עם פיגור, אף שהאינטליגנציה שלו נורמלית. עתירה אחרת עסקה בזכותו של אדם הסובל ממוגבלות קשה לקבל משכנתא. כל העתירות הצליחו והושג בהן הסדר, בלחץ בית המשפט.
עד מהרה התברר שנכויות התפתחויות הן רק חלק קטן מהתמונה ושהפרויקט צריך לעסוק בכל המוגבלויות ובכל תחומי החיים. הייתה התלבטות אם הפרויקט צריך להישאר חלק מהאגודה. מצד אחד המטרה היא לשלב אנשים עם מוגבלות, וארגון נפרד לכאורה מבדל אותם. מצד שני היה ברור שמבחינה מעשית, כדי לקדם את התחום נכון בשלב זה להקים גוף שיהיה לצד האגודה אבל נפרד ממנה, וישתמש בכלי הקהילתי לצד הכלי המשפטי.
כך הוחלט בשנת 1992 להקים ארגון נפרד בשם "בזכות". בשלב זה החליפה את פלאי אריאלה אופיר, שהייתה בתחילה יועצת משפטית ובהמשך מנכ"ל בזכות, ולימים הנציבה הראשונה לזכויות אנשים עם מוגבלות. "בזכות" היא כיום עמותה עצמאית הפועלת בהצלחה רבה לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות.
הקמת "בזכות"
מה שהתחיל באוגוסט 1991 כפרויקט קטן העוסק ב"זכויות המפגר" באגודה, התפתח מהר מאוד לארגון עצמאי. בשנים הבאות הפכה "בזכות" לארגון מוביל הפועל בהצלחה רבה לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות.
צילום: יותם רונן, אקטיבסטילס
זכות ההצבעה – גם מאחורי הסורגים
לפעמים הפסד בבית המשפט הוא דווקא צעד בכיוון הנכון. המאבק על זכות ההצבעה לאסירים.
הזכות להפגין
שתי עתירות שהגישה האגודה לבג"ץ – בשם הוועד נגד המלחמה בלבנון ובשם נאמני הר הבית, קבעו תקדימים חשובים בנושא הזכות להפ גין וחופש הביטוי.
תנו לדייל להתרומם אל-על
ב-1979, בתשובה לשאלה של חבר האגודה, הוא נענה ש"בעבר לא נקטה האגודה בצעדים כלשהם בנושא בעיות ההומוסכסואלים בארץ", וש"מן הראוי להתייחס לנושא בעתיד". מאז השתנו כמה דברים, והאגודה הפכה לאחד הארגונים המובילים בקידום זכויות להט"ב.
חופש הביטוי וגבולותיו
בעקבות עלייתה של מפלגת "כך" של הרב כהנא, שהטיפה לשלילת זכויות מהאזרחים הערבים על בסיס אידאולוגיה גזענית, התמודדה האגודה עם השאלה הקשה – עד כמה נכון להגן על חופש הביטוי ואיפה עובר הגבול.
אישה במועצה דתית
לאה שקדיאל, אישה דתייה תושבת ירוחם, פרצה לראשונה את המונופול הגברי במועצות הדתיות – לא לפני שעתרה לבג"ץ בעזרת האגודה.
אינתיפאדה וזכויות האדם בשטחים
כשפרצה האינתיפאדה לא שיערו מה יהיה היקפה ומשכה, ובאגודה נפתח תיק בשם "אירועי דצמבר 87". עד מהרה התברר כי מדובר במשהו רחב בהרבה.
מה לומדים.ות הילדים.ות שלך?
אנחנו באגודה מאמינות שאם רוצים – אפשר לשנות, ושבכל מקום שבו יש אינטראקציה חינוכית אפשר להתחיל לבנות חברה סובלנית ודמוקרטית. הפעילות החינוכית של האגודה היום מבוססת ורחבת היקף, אבל ההתחלה לא היתה קלה.
אפרים הולך לבית המשפט
ב-1985 פסלה המועצה לביקורת סרטים ומחזות את המחזה "אפרים חוזר לצבא", מחשש שהצגתו תעורר יחס שלילי כלפי המדינה וכלפי צה"ל. המחזאי, יצחק לאור, והאגודה עתרו לבג"ץ.
