בפברואר 1983 נרצח אמיל גרינצווייג בתום הפגנה של "שלום עכשיו" נגד המלחמה בלבנון. גרינצווייג היה חבר אגודה והרצח היה טראומטי עבור רבים מהחברים. בתחילת מרץ ביקש הוועד נגד המלחמה בלבנון מהאגודה לעתור בשמו לבג"ץ משום שהמשטרה סירבה להתיר לו לקיים מצעד בירושלים לציון שלושים להירצחו של אמיל גרינצווייג, מחשש שהצעדה תגרום לפגיעה חמורה בסדר הציבורי. האגודה הגישה עתירה לבג"ץ ובפסק הדין נקבע תקדים חשוב, כאשר בית המשפט קבע שבמקרה של חשש לאלימות כלפי המפגינים על המשטרה לספק להם הגנה נאותה, ולא לאסור את קיומה של ההפגנה.
זמן קצר אחר כך פנה לאגודה גרשון סלומון, פעיל "נאמני הר הבית". מפקד משטרת מרחב ירושלים סירב להתיר להם להתפלל ליד שער הכניסה המערבי להר הבית (שער המוגרבים) ביום שחרור ירושלים, מחשש כי תפילה במקום זה להפרת הסדר הציבורי. בג"ץ קיבל את העתירה שהגישה האגודה וקבע שזכותם של העותרים להתפלל במקום, ובלבד שתפילתם אינה יוצרת סכנה קרובה לוודאי של פגיעה בשלום הציבור.
הזכות להפגין
שתי עתירות שהגישה האגודה לבג"ץ – בשם הוועד נגד המלחמה בלבנון ובשם נאמני הר הבית, קבעו תקדימים חשובים בנושא הזכות להפגין וחופש הביטוי.
אילוסטרציה: הפגנה נגד המלחמה בלבנון. צילום: SA'AR YA'ACOV, לשכת העיתונות הממשלתית
זכות ההצבעה – גם מאחורי הסורגים
לפעמים הפסד בבית המשפט הוא דווקא צעד בכיוון הנכון. המאבק על זכות ההצבעה לאסירים.
תנו לדייל להתרומם אל-על
ב-1979, בתשובה לשאלה של חבר האגודה, הוא נענה ש"בעבר לא נקטה האגודה בצעדים כלשהם בנושא בעיות ההומוסכסואלים בארץ", וש"מן הראוי להתייחס לנושא בעתיד". מאז השתנו כמה דברים, והאגודה הפכה לאחד הארגונים המובילים בקידום זכויות להט"ב.
חופש הביטוי וגבולותיו
בעקבות עלייתה של מפלגת "כך" של הרב כהנא, שהטיפה לשלילת זכויות מהאזרחים הערבים על בסיס אידאולוגיה גזענית, התמודדה האגודה עם השאלה הקשה – עד כמה נכון להגן על חופש הביטוי ואיפה עובר הגבול.
אישה במועצה דתית
לאה שקדיאל, אישה דתייה תושבת ירוחם, פרצה לראשונה את המונופול הגברי במועצות הדתיות – לא לפני שעתרה לבג"ץ בעזרת האגודה.
אינתיפאדה וזכויות האדם בשטחים
כשפרצה האינתיפאדה לא שיערו מה יהיה היקפה ומשכה, ובאגודה נפתח תיק בשם "אירועי דצמבר 87". עד מהרה התברר כי מדובר במשהו רחב בהרבה.
מה לומדים.ות הילדים.ות שלך?
אנחנו באגודה מאמינות שאם רוצים – אפשר לשנות, ושבכל מקום שבו יש אינטראקציה חינוכית אפשר להתחיל לבנות חברה סובלנית ודמוקרטית. הפעילות החינוכית של האגודה היום מבוססת ורחבת היקף, אבל ההתחלה לא היתה קלה.
אפרים הולך לבית המשפט
ב-1985 פסלה המועצה לביקורת סרטים ומחזות את המחזה "אפרים חוזר לצבא", מחשש שהצגתו תעורר יחס שלילי כלפי המדינה וכלפי צה"ל. המחזאי, יצחק לאור, והאגודה עתרו לבג"ץ.
חופש הדת והחופש מדת
גיור לא אורתודוכסי, כיתוב על מצבות והקשר בין כשרות לריקודי בטן: מאבקי האגודה על חופש הדת והחופש מדת.
